מימוש המורשת האנושית // תרגום, עריכה ועיבוד: חנה בהק
תרגום מקוצר של הספר Man's Supreme Inheritance
מאת פרידריך מתיאס אלכסנדר
מהדורה ראשונה: 1910, מהדורה שניה 1918
מהדורה המתורגמת לעברית: 2012
מתוך ההקדמה לספר
הספר 'המורשת האנושית הנעלה' יצא לראשונה לאור בשנת 1910. המהדורה השנייה יצאה לאור בשנת 1918. במהדורה השנייה התייחס אלכסנדר לתגובות שקיבל על ספרו 'שליטה עצמית מודעת', ולמלחמת העולם הראשונה, שאותה הוא כינה 'המשבר העולמי של שנת 1914'. ספר זה הוא תרגום מקוצר של המהדורה המעודכנת והמורחבת משנת 1918. מארבעת הספרים שכתב אלכסנדר, ספר זה הוא לדעתי המקיף ביותר מבחינת מגוון הנושאים הכלול בו. בכל פעם שאני קוראת בכתביו של אלכסנדר בכלל ובספר זה בפרט, אני מגלה היבטים חדשים, ומופתעת מכך שדברים שנכתבו לפני כמאה שנים עדיין רלונטים ועדכניים.
כתיבתו של אלכסנדר היא הגיונית ו'מדעית' מאוד, אם כי לעתים היא כוללת חזרות רבות וניסוחים מסורבלים. צורת כתיבה זו מקשה על הקריאה וההבנה, ולכן בחרתי להציג בספר זה תרגום מקוצר של דבריו. ישנם פסקאות ופרקים בהם תרגמתי כל מילה וכל משפט, אך ישנם גם פרקים בהם הרשיתי לעצמי לדלג על קטעים (כך לדוגמה הושמטו לחלוטין פסקאות הכוללות יחס גזעני). כמו כן, נמנעתי מחזרות רבות, המאפיינות כאמור חלק מהכתיבה, ומקשות על הקריאה השוטפת.
לאחר התלבטות, ולאור היקף הנושאים הרחב אליהם התייחס אלכסנדר בספר זה, ערכתי את הפרקים המקוריים לפי נושאים והוספתי להם כותרות ממוקדות. מטרת חלוקה זו היא להקל על ההתמצאות של הקוראים במגוון הנושאים. לא נעשה שינוי בסדר הנושאים. בניגוד לשמות הכותרות, את הטקסט עצמו תרגמתי כמיטב יכולתי באופן המילולי המדויק ביותר, אם כי, כפי שטען אלכסנדר עצמו, חסרות מילים מדויקות לביטוי המונחים הייחודיים לטכניקה שהוא פיתח.
אני מאמינה שעריכה זו תאפשר לקוראים לבחור את אופן הקריאה המתאים להם, לקרוא בספר ברצף ללא הכותרות, כפי שנכתב במקור, או לקרוא בכל פעם נושא מסוים, לפי העניין ולא בהכרח לפי סדר הכתיבה המקורי. בכל מקרה, הפרק המקורי מצויין בכל עמוד. מורים לטכניקת אלכסנדר ותלמידיהם היו לנגד עיני בעבודת העריכה, ואני מקווה שהם ימצאו עניין בספר וייתרמו מקריאתו.
בין הנושאים בספר: שינוי הרגלים, 'נכון ו'לא נכון', שיטות חינוך, יתרון מכני, אינסטינקט ואינטואיציה, ספורט והתעמלות, השמנה והתמכרויות, שימוש בקול, הליכה נכונה וריצה נכונה, ישיבה וקימה מכסא, מנעת ליקויים נשימתיים ותיקונם, ועוד ועוד.
פרק מתוך הספר
המקרה של ג'ון
התייחסותו של אלכסנדר לספורט והתעמלות
המונחים 'תרבות הגוף', 'הרפיה' ו'נשימה עמוקה' מעידים כי בחמישים השנים האחרונות התעוררה המודעות לקיומה של 'מחלה' ולאמונה שיש 'לרפאה' באמצעות סדרות של 'תרגילים טבעיים' שנועדו לחזק שרירים מסוימים. ואולם, מודעות זו חסרה התייחסות לאיזון הכללי של האדם.
לדוגמה, ג'ון דו, גבר בן שלושים וחמש לכל היותר, העובד עבודה משרדית מנטלית, מתשע בבוקר עד שש בערב, סובל מאנמיה, לב חלש, נדודי שינה ועוד. כאשר יגיע לאפיסת כוחות, הוא יידרש 'לנוח'. אם יחפש לעצמו ריפוי, הוא יפנה לפעילות גופנית שבהתחלה תגרום לו להרגיש הקלה כלשהי, אך בתוך זמן קצר ישוב המצב לקדמותו. הסיבה לכך שהמצב יחזור לקדמותו לאחר זמן קצר נעוצה בשתי מערכות או ישויות נפרדות: האחת, פעילות גופנית לחיזוק השרירים מגבירה את פעילות הריאות ומעלה את רמת החמצן, אך מופעלת רק בחלק קטן משעות היום, וחשוב מכך – מתרחשת ללא שום מודעות. לכן, היתרונות שמושגים בה אינם מועברים לישות האחרת, הכוללת את שאר הפעילויות שבהן ג'ון עסוק ברובן המכריע של שעות היום, כמו בעבודה, במשחק, באכילה או בקריאה. המערכות הללו לא רק שאינן תומכות זו בזו ומביאות לשיפור כללי, אלא אף סותרות זו את זו. גם אם הוא יתאמן שש שעות ביום, ההרגלים שלו בשימוש השרירי היומיומי יבואו לידי ביטוי גם בעת התרגול. כך, יש שרירים שיישאו בנטל לא להם, ושרירים אחרים לא יופעלו כלל. דבר זה מתרחש ללא מודעותו של האדם, הנתון בדלוזיות פיזיות ומנטליות בכל הנוגע לאופן השימוש שלו בגופו. לדוגמה, בעת שהוא מניע את הראש לפנים או לאחור, כתפיו נמשכות גם הן לאותו כיוון, קדימה או אחורה, בלי שיהיה מודע כלל לכך שהן נעות. לרוע המזל, כך פועלים ג'ון ואנשים אחרים לשיפור בריאותם הפיזית אך בלא תוצאות משביעות רצון.
בדיקה פסיכו-פיזית ראויה הייתה מגלה אצל ג'ון (הדמיוני) הרגלים גרועים של שינה וקימה, לחץ באזור החזה – המשפיע על הנשימה, על תפקוד הריאות, על מחזור הדם ועל הלב – וגם לחץ בטני, המשפיע על הכבד, על הכליות ועל שלפוחית השתן. אפשר לדמיין את החזה ואת הבטן כשק גומי המכיל בתוכו פריטים שונים. אם נצמצם את הקיבולת של החלק התחתון או העליון של השק, ניצור לחץ על אותם פריטים. בהקבלה לגוף האנושי, כך אכן נוצר בהדרגה ניוון של המערכות הפנימיות, או הרעלה מנטלית-פיזית הדרגתית של האורגניזם.
לכן, ההקלה שג'ון חש בתחילה בעקבות התרגול אינה מהימנה, ובכל מקרה היא תימשך רק פרק זמן קצר ותדעך. חשוב לציין שלאותו אדם יש רישום תחושתי לקוי והמערכת הקינסתטית שלו לקויה. דומה הדבר למי שמשתמש בשעון מקולקל או במדחום שבור. נוסף על כך יש לו בין השאר, רעיונות ודעות מוקדמות לגבי 'תרבות הגוף' ולגבי עצמו, הוא אינו נוקט בהשהיה (inhibition), והשליטה המודעת (conscious control) שלו לקויה*.
בגישת 'תרבות הגוף' השתמשו במשקולות ובעזרים בתרגילי כוח, לאחר מכן עברו לתרגילים 'עדינים', ועכשיו יש גם תרגילי 'הרפיה', שהם יעילים אף פחות: המתרגלים יושבים או שוכבים, והתוצאה היא קריסה כללית, בניגוד למצב הטבעי שבו חלק מהשרירים פועלים בעוד אחרים נתונים במתח נמוך. להיט הריפוי התורן, תרגילי 'נשימה עמוקה', אמנם אינו מזיק, אך גם אינו תורם תרומה של ממש לשיפור הקואורדינציה הפיזית הכללית.
***
חנה בהק היא מורה לטכניקת אלכסנדר למעלה מעשרים שנה. לרכישת הספר מוזמנים לפנות ישירות אליה: hanabaha@gmail.com.