הסמכה: וולטר ודילי קרינגטון, 2002
הזוג קרינגטון היו כבר בשלהי שנות השמונים שלהם, וזמן קצר לאחר מכן התחיל להתדרדר מצב בריאותה של דילי. תעודת הסיום שלי היא אחת האחרונות שנחתמו בידי שניהם.
וולטר קרינגטון: קרינגטון למד אצל פ.מ. אלכסנדר בשנות השלושים המוקדמות, וכמו מקדונלנד היה קרוב אליו מאוד. הוא המשיך ללמד עד לפטירתו בשנת 2005. קרינגטון התמודד במשך עשרות שנים עם כאבים שנבעו משבר באגן, שאירע לו כאשר המפציץ שלו ייורט מעל הונגריה במלה"ע השנייה. היה עליו להמתין להחלפת הירך עד שנות השבעים, ובכך נהייה אמן בהתאפקות (INHIBITION). אני מאמינה שזה השפיע עמוקות על גישתו לטכניקה, ולכך שאימן את תלמידיו "בסגנון קרינגטון".
גישתו של קרינגטון, שאינה כה דינמית ופיזית כמו גישתו של מקדונלד, התאימה לי מאוד. כשהתחלתי את לימודי הייתי מותשת מעייפות כרונית ומכאב מתמשך, שמקורם במתח ודיכאון קליני. כבר בשנות השלושים לחיי חשתי קשישה. היום, בהיותי בת יותר מחמישים, אני בריאה וכשירה פיזית. אינני מאמינה שהיה זה אפשרי אילולי גיליתי את הטכניקה והפכתי אותה למרכז חיי. בצעירותי למדתי בימוי תאטרון. הייתי אם חד-הורית, וחיי הפכו לתובעניים ורוויי מתח מכדי שאוכל להמשיך את לימודי במלואם, ובשנה השלישית חליתי מכדי שאוכל לסיימם. ככל שהבנתי יותר את הטכניקה התבססה גם ההבנה שלא אהיה במאית, בהיות המקצוע רווי "רדיפת מטרות" מטבעו. זהו מקצוע שאינו מתיר לך ליהנות מהרגע בהיותך עסוק כל העת בתכנון הרגע הבא.
התארגנות: הנני חברה ב-STAT – ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר באנגליה.
תרומה לקהילה: עד לאחרונה כיהנתי בראש וועדת השיווק ויחסי הציבור. כמו כן אני מעבירה סדנאות הכירות עם הטכניקה לציבור.
סדנאות: עזרת מתן הסדנאות, הצלחתי לבסס פרקטיקה משגשגת, ומזה מספר שנים אני גם מעבירה השתלמויות בנושא זה ובנושאי שיווק הטכניקה למורי ה-STAT.
המוטו שלי: "לעולם לא מאוחר כדי להשתפר". אני אוהבת ללמד תלמידים מבוגרים ומזדהה עימם בקלות על רקע הכאב ממנו סבלתי בעצמי, ביודעי עד כמה הרסנית יכולה להיות השפעתם של העייפות והייאוש על נפשו וביטחונו של הסובל. אני גם יודעת שאפילו שינוי זעיר במחשבותינו ובשימוש שאנו עושים בגופנו בכל גיל, עושה שינוי משמעותי בתפקודנו, ועל כן ברווחתנו ובהנאתנו מהחיים. בכל יום שנוסף לגילנו, אנו יכולים להמשיך לצמוח ולא רק סתם להזדקן.
הקשר לישראל: את אבי גרניט, מורי בישראל, פגשתי ב-2012 בסדנא שהשתתפתי בה. עד כה ביקרתי בישראל פעמיים על מנת ללמוד עם אבי בכיתה בבית הספר שבתל אביב ולפגוש אותו גם בעירו חיפה. אני אוהבת את השמש ואת חוף הים שחסרים לי כל כך בלונדון החורפית. אני מוצאת את אורח החיים הישראלי ידידותי ונינוח יותר מאשר בלונדון, והאנשים נגישים יותר ומגישי עזרה. המזון בישראל בריא – הפרות, הירקות, והפרות היבשים, אפילו המזון המהיר מוגש כאן עם סלט! התחלתי להסתגל גם לחומוס ולראשונה בחיי ראיתי פרדס אשכוליות – יפיפה…
כיסא אהוב: הכיסא עליו אני מלמדת. כיסא עץ בעל מושב שטוח. ועדיף שתהיה לו משענת גב ישרה (די נדיר למצוא כיום). נוכחתי שכיסאות עם גב מתכוונן גורמים לי כאבי צוואר, ומושב מרופד לכאבי גב תחתון. אני מחפשת תמיד את הכיסא עם המושב הקשיח והשטוח ביותר, ובדרך כלל אין עליו תחרות – אלא אם כן ישנם עוד מורי אלכסנדר בחדר!
קבלת קהל: חמשה ימים בשבוע בביתי שבבקנהאם – בדרום מזרח לונדון
קשר: www.skillforlife.com